המשימה

אירופה קליפר

החללית הגדולה ביותר שבנתה נאס״א לחקר כוכב לכת, בדרכה לבדוק אם מתחת לקרח של ירח אירופה יש תנאים לחיים.

עולם של מים

אירופה, הירח הרביעי בגודלו של צדק, מכוסה בקליפת קרח. הפסים החומים החוצים אותה מעידים שמתחת לקרח שוכן ככל הנראה אוקיינוס של מים נוזליים, שמתחמם בזכות כוחות הגאות והשפל שיוצר צדק. ייתכן שיש בו יותר מים מבכל האוקיינוסים של כדור הארץ יחד.

שלוש מטרות מדעיות מובילות את המשימה: להבין את קליפת הקרח ואת האוקיינוס שמתחתיה, לחקור את הרכב הירח, ולמפות את הגיאולוגיה שלו. יחד הן יעזרו להבין אם ייתכנו עולמות ראויים לחיים מעבר לכדור הארץ.

ירח אירופה
אירופה, בצילום החללית גלילאו. NASA/JPL-Caltech/SETI Institute

המשימה במספרים

2.9מיליארד ק״מ, אורך המסע
5.5שנות מסע אל צדק
49יעפים קרובים של אירופה
25ק״מ, הגובה הנמוך ביותר מעל הקרח
30.5מטר, מוטת לוחות השמש
6,065ק״ג, משקל בשיגור
9מכשירים מדעיים
2.6מיליון שמות על השבב, מכל העולם

המכשירים המדעיים

מצלמות EIS

מצלמה רחבת זווית ומצלמה צרה שימפו כמעט את כל פני אירופה ברזולוציה של עשרות מטרים, ובאזורים מסוימים עד חצי מטר.

מכ״ם REASON

מכ״ם חודר קרח שיחפש מים בתוך הקליפה וימדוד את עובייה.

מגנטומטר ECM

ימדוד את השדה המגנטי סביב אירופה כדי לאשר את קיום האוקיינוס, את עומקו ואת מליחותו.

מד פלזמה PIMS

ימדוד את הפלזמה סביב אירופה ויעזור לפרש את מדידות השדה המגנטי.

ספקטרומטר MISE

ימפה חומרים אורגניים, מלחים וחומצות על פני השטח באור תת־אדום.

ספקטרומטר Europa-UVS

יחפש סילוני אדים הפורצים מהקרח ויחקור את האטמוספרה הדלילה.

מצלמה תרמית E-THEMIS

תאתר אזורים חמים, שבהם מים קרובים לפני השטח או פרצו לאחרונה.

ספקטרומטר מסות MASPEX

ינתח את הגזים באטמוספרה ובסילונים, כדי ללמוד על הרכב האוקיינוס.

מנתח אבק SUDA

ינתח גרגרים זעירים שנפלטו מפני השטח, ואולי גם מהאוקיינוס עצמו.

בנוסף, ניסוי כבידה ורדיו יעקוב אחר תנועת החללית בדיוק רב, וימדוד כיצד הירח מתעוות תחת משיכתו של צדק.

ומה יקרה אחרי ההגעה?

2030: כניסה למסלול. באפריל 2030 תפעיל החללית את המנוע שלה ותיכנס למסלול סביב צדק. בשנה הראשונה היא תתאים את המסלול בעזרת חלופים ליד ירחי צדק הגדולים, עד שתגיע למסלול המחקר.

2031–2034: המחקר. במשך כארבע שנים החללית תקיף את צדק עשרות פעמים. ברוב ההקפות היא תחלוף ליד אירופה, בסך הכול 49 יעפים קרובים, חלקם בגובה 25 ק״מ בלבד מעל פני הקרח. החללית לא תיכנס למסלול סביב אירופה עצמה, כי הקרינה העזה סביב צדק הייתה משביתה את מערכותיה. במקום זה היא „קופצת” פנימה לביקורים קצרים ויוצאת. מפה אחר מפה תיבנה תמונה כמעט מלאה של הירח: עובי הקרח, עומק האוקיינוס ומליחותו, והרכב החומרים על פני השטח.

2034: סוף המשימה. כשהדלק יתקרב לסופו, החללית לא תושאר לשוטט. על פי התכנון הנוכחי היא תכוון להתרסק על גנימד, הירח הגדול ביותר במערכת השמש, כחודש אחרי היעף האחרון. המטרה היא להבטיח שחיידקים מכדור הארץ, שאולי שרדו על החללית, לא יגיעו לעולם לאוקיינוס של אירופה ויזהמו את מה שאולי חי בו. שבב השמות יגיע איתה למנוחתו על גנימד. ייתכן שהחללית האירופית JUICE, שתקיף אז את גנימד, תצפה בהתרסקות ותלמד ממנה על הירח.

ואחר כך? אירופה קליפר לא תנחת על אירופה ולא תקדח בקרח. תפקידה לענות על השאלה אם יש שם תנאים לחיים, ולמפות את המקומות המבטיחים ביותר. נאס״א בחנה רעיון לנחתת עתידית שתנחת על אירופה ותחפש סימני חיים, אבל משימה כזו עדיין לא אושרה. הנתונים של אירופה קליפר הם שיקבעו אם ולאן היא תישלח.

מסר בבקבוק

במסגרת קמפיין „מסר בבקבוק” הזמינה נאס״א אנשים מכל העולם לחתום על שיר שכתבה משוררת החצר של ארצות הברית, עדה לימון, לכבוד המשימה. השיר מחבר בין שני עולמות המים: כדור הארץ, הכמה להבין מה הופך עולם לראוי לחיים, ואירופה, המחכה עם סודותיה.

יותר מ־2.6 מיליון שמות התקבלו מכל העולם, ובהם 1,355 השמות של קורבנות שבעה באוקטובר וחללי „חרבות ברזל”.

לקריאה נוספת